Please click here to leave an anniversary message (in any language you choose). You do not need to be a member of Lowlands-L to do so. In fact, we would be more than thrilled to receive messages from anyone. Click here to read what others have written so far.
What’s with this “Wren” thing?
The oldest extant version of the fable
we
are presenting here appeared in 1913 in the first volume of a two-volume anthology
of Low
Saxon folktales (Plattdeutsche
Volksmärchen “Low German Folktales”)
collected by Wilhelm Wisser (1843–1935). Read
more ...
הגדרון בנה את קנו בצריף העגלות. יום אחד שני ההורים עפו החוצה כדי למצוא מזון
לגוזליהם ועזבו את הקטנטנים לגמרי לבד.
מאוחר יותר שב אבא גדרון הביתה.
"מה
התרחש כאן?" שאל, "מי הזיק לכם, ילדים? אתם כל כך נפחדים.
"הו,
אבא!" ענו, "מפלצת גדולה באה זה עתה. היא נראתה כה מפחידה ונוראית! היא הביטה לתוך
הקן שלנו בעיניים הגדולות שלה. לכן אנו כה מבוהלים!"
"אהה!"
אמר אבא גדרון, "לאן היא פנתה?"
"ובכן,"
אמרו הגוזלים, "היא
פנתה לכוון הזה."
"המתינו
כאן!" אמר אבא גדרון, "אני ארדוף אחריה. אל דאגה, ילדים! אני אתפוס אותה " ואז הוא
התעופף אחריה.
כאשר הגיח מעבר לפינה, ראה שם אריה פוסע.
אבל הגדרון אינו פחד. הוא נוחת על גבו של האריה וגוער בו. "מה סיבה לך לבוא לביתי,"
הוא צעק, "ולהפחיד את ילדי?!"
האריה מתעלם ממנו וממשיך לצעוד.
המשיך הגיבור הקטן ונוזף בו בעזות רבה יותר. "אין לך זכות להיות שם, אני אומר לך!
ואם תשוב," הוא אומר, "נו, אתה אז תראה! אני באמת אינני רוצה לעשות את זה," הוא
אומר ובסוף הרים אחת מרגליו הקטנות, "הייתי שובר את גבך ברגלי בןֿֿרגע!"
מיד לאחר מכן הוא שב לקנו.
"הנה,
ילדים," הוא אומר, "לימדתי אותו לקח. הוא לעולם לא ישוב."
Frontpage
)
[Hebrew
Script Unicode] 